<h1>סמ"ג עשין סימן פ"ג</h1>
<h2>דף ל:</h2>
אמרה תורה (דברים ט"ו ט"ז) כי טוב לו עמך, עמך במאכל עמך במשתה שלא תהא אתה אוכל פת נקייה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש. ובספרי דורש כך מכשכיר ותושב יהיה עמך אבל כי טוב לו עמך אינו אלא סיפור דברים (ט"ו א' תד"ה כי).
מצות עשה לדון בדין קניין עבד עברי שנאמר (שמות כ"א ב') כי תקנה עבד עברי (ע"פ רמב"ם מנין המצוות עשה רל"ב ע"ש) וכן במשנה תורה (דברים ט"ו י"ב) כי ימכר לך אחיך העברי. ועיקר הלכותיו בספרי ובקידושין. ומפרש שם כי המקראות הללו מדברים במכרוהו ב"ד בגניבתו, ועוד יש עבד עברי שמוכר עצמו מפני דוחקו שנאמר (ויקרא כ"ה ל"ט) כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך, ואין רשאי למכור את עצמו ולהצניע את דמיו או לעשות בהם סחורה או לקנות כלים או ליתן אותם לבעל חובו אא"כ צריך לאוכלן בלבד ואין אדם רשאי למכור את עצמו עד שלא ישאר לו כלום ואפילו כסות לא תשאר ואחר כך ימכור את עצמו (ע"פ רמב"ם עבדים פ"א ה"א). שנינו בפרק היה נוטל בסוטה (כ"ג א'), אין האשה נמכרת בגניבתה וכן אינה מוכרת את עצמה, וגם אומר בפרק איזהו נשך (ב"מ ע"א א') שאינה קונה לא עבד עברי ולא עבד כנעני לרבנן דרשב"ג מפני החשד, ואין הגר נקנה בעבד עברי שנאמר ושב אל משפחתו מי שיש לו משפחה (ע"פ רמב"ם שם ה"ב) ומה ששנינו במכילתיה דבין לרבי ישמעאל ובין לרבי עקיבא גר נקנה כעבד עברי, לשם מדבר בגר הבא על בת ישראל שמשפחת אם היא לו משפחה כך פירש מורי. עבד עברי שמכרוהו ב"ד אין מוכרין אותו אלא לישראל ולגר צדק וכן המוכר עצמו אינו רשאי למכור עצמו לגוי ואפילו לגר תושב, ואם עבר ומכר עצמו אפילו לעובדי עבודה זרה ואפילו לע"ז עצמה לחטוב עצים ולשאוב מים (קידושין כ' ב' רש"י ד"ה זה) הרי זה מכור שנאמר או לעקר משפחת גר, לעקר זה עבודה זרה עצמה (רמב"ם שם ה"ג ע"ש) שסופה ליעקר (ערכין ל' ב' ותד"ה או), משפחת גר זה הגוי. ואע"פ שעבר ועשה שלא כהוגן מצוה לפדותו שלא יטמע בהן שנאמר אחרי נמכר גאולה תהיה לו (ע"פ רמב"ם שם ה"ד ע"ש).
